Bulletin: Orthodox Jews challenge Chief Rabbinate
RRFEI logo

Announcements   Updates   Resources   Contact Us

Editorial

January 4, 2015

Dear Friends

Over two hundred years ago our spiritual ancestors fought the battles of modernity, bringing Jewish practice into the modern world. Who knew that we would have to repeat the process two centuries later?

While all of us, as rabbis, emphasize the importance of halakhah in our lives and the lives of our constituencies, we also recognize the importance, authority and power of the secular state. But modern Israel has not yet concluded that the sovereignty of the State is paramount in all areas, and that fight is now being waged.

In the column on the right, in the linked Hebrew article by Prof. Motti Arad [click here for Prof. Arad's background and publications] we see the legal basis that the murderers claim for themselves. Prof. Arad also suggests a means around the problem: a הוראת שעה that will annul the rulings of the Mishneh Torah and Shulchan Aruch that he claims permit such murders.

This Haaretz article [click here] about the arrest of the West Bank bombers displays the perfect case. The man charged with the murders refuses to recognize the state's authority. Rather, the accused says that he accepts only Jewish law. The problem is obviously both that the State has not been clear in imposing its authority, and there are rabbis who are in favor of the absolute sovereignty of halakhah.

Do we have a role to play in this discussion? What is your opinion? Should we be speaking to a halakhic approach to this issue of the relationship between Jewish law and democracy in the Jewish State? What is your approach?

For me, this is specifically an area in which we should insist on being heard. Just as last week Aaron Leibowitz published his approach to solving the problem of kashrut, and as next week we will hear from Chuck Davidson about his research on the criteria for gerut, so, in my judgment, the interplay between Jewish law and State sovereignty should be a subject for the expert judgment of those who take a modern approach to halakhah.

Currently our efforts at Hiddush are focused, with other Jewish agencies like the AJC and JFNA, on marriage in Israel. Yet, I believe that there are those among us whose opinions and research must be heard in order for Israel to fulfill its mandate as the home of a modern Judaism.

Please contact me at organizers@RRFEI.org with your opinion, and also let me know if you'd like to help on the newsletter's editorial board.

B'yedidut,

Mark


facebook   email


Resources


Contact us

email: organizers@rrfei.org
Phone (US): 646-334-5636
Phone (Isr): 054-779-1179


Not yet a member?

Please register here »


 

Discuss this and other issues with fellow RRFEI members in the network's new Facebook group by clicking HERE!



'The Danger of Interpretation' by Prof. Motti Arad

English summary by Rabbi Mark H. Levin

[Click for Prof. Motti Arad's full article in Hebrew]


In this article, published in September 2015, Prof. Motti Arad writes about the use of Jewish Law (Halakhah) to justify murder against Arabs in Israel, and what needs to be done to counter it. The Jewish terrorists, like members of Tag Mehir, as well as Yishai Schlissel, Meir Ettinger, and Yigal Amir, are being encouraged and justified by some rabbis' interpretations of Jewish law that are inciting murder.

He writes: "I have come to say that we are not speaking of people who are mentally incompetent, to point out a common denominator for all of the deeds, to explain a legal mechanism that justifies and even encourages the murderers, and to suggest a way to take care of the phenomenon."

"There are three commonalities to Schlissel and the inciters:"

  1. "We are speaking of religious people who believe in Halakhah;
  2. They believe that 'all that which is holy to Israel' is being attacked from inside (Jews) and from outside (non-Jews);
  3. They are ready to suffer damage to themselves for the sake of 'all that which is holy to Israel' because they perceive us to be in a state of emergency."

"... all hate crimes done by Jews in recent times have been done, apparently, by religious people, and in contradiction to the opinion of Daniel Oz, in these instances Halakhah is of decisive importance in their decisions to commit these crimes."

"It is incumbent on the rabbis to prohibit [the transgressors] with a temporary order (hora'at sha'ah -- an order by a Jewish court that can change Talmudic law according to current circumstances). It's incumbent on the families to prohibit their children from committing these [murders that they read as permitted by the Jewish codes of law], and it's incumbent on the communities to cooperate with the governmental authorities to clarify the plague, before all of us go up in flames. The Schlissels will obey."



Snippets from Prof. Arad's article:

הרצח בידי ישי שליסל ושרפת יושבי הבית בדומא נעשו בידי קנאים המאמינים שקודשי ישראל נמצאים תחת מתקפה. על הרבנים להתייחס להלכות שמהן ניתן להבין שהמעשים מותרים

...

מחרפים את נפשם

שלושה דברים משותפים לשליסל ולמציתים: א. מדובר באנשים דתיים הנאמנים להלכה. ב. הם מאמינים שקודשי ישראל נמצאים תחת מתקפה מבית (יהודים) ומחוץ (גויים). ג. הם מוכנים לחרף נפשם למען קודשי ישראל מפני פגיעה בשעה הנתפסת בעיניהם כשעת חירום.

מבחינה זו שייכים הם למה שעמנואל סיון כינה "תנועות פונדמנטליסטיות". תנאי הכרחי להגדרתה של תנועה כפונדמנטליסטית, טענו סיון וחבריו בספר "קנאות דתית מודרנית, יהדות, נצרות, אסלאם, הינדואיזם" (2004) שנכתב בעקבות פיגוע התאומים, הוא המניע "להגן על הדת"; אבל אין זה תנאי מספיק. לצמיחתה של תנועה כזאת צריך שיתהווה חיבור בין אידיאולוגיה לפוליטיקה באמצעות הדת. בדת לבדה אין די.

מה שנכון בדתות אחרות מתקיים גם אצלנו – קיימים יחידים הקנאים לדבר ה', אשר נחלצים להגנת הדת בשעת סכנה, מתקבצים לקבוצות המציעות דרכי פעולה במציאות החברתית והפוליטית הקיימת, ומוכנים לנקוט גם אלימות, פגיעה ברכוש ובנפש. מכאן ברור שאין אנו מתכוונים לכל אדם דתי, אדרבה – מרבית המגדירים עצמם כדתיים או חרדים אינם שותפים לפרשנות הדתית של אותן קבוצות, או שהם מקבלים פרשנות זו (הגדרת הומוסקסואליות כדבר תועבה שהתורה חייבה בעונש מוות, למשל), אך אינם שותפים לתחושת החירום, ואינם רואים עצמם כשליחי האל, כדרך הקנאים הדתיים.

עדיין, הסתייגות זו מפני האשמה כוללת אין בה כדי להפחית מחומרת ההכרה שכל פשעי השנאה שנעשו בידי יהודים בעת האחרונה נעשו כנראה בידי דתיים, ובניגוד לדעת דניאל עוז יש להלכה במקרים אלה חשיבות מכרעת בקבלת ההחלטה לפגע.

... Prof. Arad's Halakhic arguments available in full article...

ההלכה מתירה ענישה קולקטיבית (בטענה שהקהילה שמתוכה יצא העבריין לא דנה אותו בעצמה), ומייתרת הליכים משפטיים רגילים – מי שאסף מודיעין על אנשי הכפר הוא העד, הוא הדיין והוא ההורג. לטעמם של המבצעים אין כאן רצח אלא ענישה על פי שבע מצוות בני נוח.

טעות היא לחפש את הרבנים שהורו לשליסל לדקור – אדרבה, אילו שאל היו מורים לו שלא לעשות; המקנא לדבר ה' אמור להבין מעצמו, כפינחס בשעתו. המציתים לא ביקשו פסק דין שיתיר להם להרוג; ההיתר ניתן מראש. יהיו מניעיהם הפסיכולוגיים או החברתיים של הפושעים אשר יהיו, חלק מהבעיה היא שהמעשים לא נחשבים בעיניהם כפשעים.

אם הקורא שורות אלו מאמין שאלה אמנם פשעים, עליו לקבל שלהלכות הללו, שנוצרו בנסיבות של שלטון זר וחוסר אונים של המערכת אל מול פורעי החוק, אין מקום במדינת ישראל. על הרבנים לאסרן בהוראת שעה. על המשפחות לאסור על ילדיהן לעשות כך, ועל הקהילות לשתף פעולה עם השלטונות לבער את הנגע, לפני שכולנו נעלה באש. השליסלים יצייתו.


Response to Prof. Arad: Halakha does not permit murder

by Rabbi Shmuel Ariel

[Click for Rabbi Ariel's full response in Hebrew]


במאמרו טוען ד"ר מוטי ארד שמעשי הרצח שנעשו במצעד הגאווה ובכפר דומא לא נעשו בניגוד להלכה. לטענתו, אדרבה – ההלכה הפסוקה מאפשרת ואף מעודדת מעשים כאלה. על מנת למנוע מעשים נוספים מסוג זה, טוען ארד שעל הרבנים לשלול את קיומן של הלכות אלה בפועל ו"לאסרן בהוראת שעה".

אולם עיון במקורות שמצטט ארד מורה בבירור את ההפך. ההלכה אינה מתירה מעשים כאלה, ואף אוסרת אותם בבירור. אכן ישנן הלכות העוסקות בדיני הריגה הנוהגים בזמן הזה, גם ללא סנהדרין והליך משפטי מלא, אולם הן עוסקות במפורש במקרים חריגים ומצומצמים. ארד מרחיב את תחולתן של הלכות אלה הרבה מעבר להקשר המקורי, ובכך יוצר מצג שווא כאילו ידה של ההלכה "קלה על ההדק" וכל קנאי יכול לקום ולרצוח בשם התורה.

...

בסיכום: ארד מוציא את ההלכות הללו מהקשרן, ומצייר מצג שווא של ההלכה. מבחינה זו, ארד ושליסל אוחזים בעמדה זהה – שניהם סוברים שישנו בהלכה גדר רחב וכללי של קנאות, וכל המרגיש רגש קנאה לה' ההלכה מעודדת אותו לקום ולעשות מעשה, ללא הגבלות וסייגים כלשהם. אלא ששליסל קם ועשה כך בפועל, בעוד ארד, המתנגד למעשים כאלה, מציע להורות הוראת שעה שתפקיע "הלכה" זו. אולם לאמיתו של דבר, שניהם טועים לחלוטין. אין בהלכה גדר כללי שמתיר קנאות, אלא הגדרות מסוימות ומצומצמות מאד, שאין בהן כל היתר למעשי רצח כדוגמת אלו שאירעו בירושלים ובדומא.

מי שעשה מעשי רצח אלו, גם אם מעשהו נובע מרגש של קנאה לכבוד ה', אין לו כל צידוק הלכתי, וההלכה מגדירה אותו כרוצח לכל דבר.


Response to Rabbi Ariel: The rabbis say otherwise

by Prof. Motti Arad

[Click for Prof. Arad's full response, below Rabbi Ariel's response]


הרב שמואל אריאל הוא אדם כלבבי – דורש טוב לכל אדם, ומתקומם כנגד כל עוולה. זאת מצאתי לא רק בתגובתו למאמרי, אלא עוד בשיעוריו נגד הספר תורת המלך. הזדהיתי עם גישתו המצמצמת את תחולת ההלכה בעניין הפגיעה בחפים מפשע. בא מעשה דומא (או שמא נקרא לו מעשה שכם) וטפח על פניו.

מתי יבין שלא מחשבותיו כמחשבת מחברי תורת המלך, שאותם ניסה לשווא לשכנע. אומר פה דבר שלא אמרתי במאמר – עניין שבע מצוות בני נח הולך וגדל במחשבת רבנים בני דורנו לא רק ב"אותו הספר". ישנם רבנים הרואים את ייעוד עם ישראל ליצור בעולם קהילות של "בני נח", חסידי אומות העולם. אבל ישנם גם אחרים אשר משתמשים במקורות שציטטתי כדי לדון גויים בימינו, ואלו הקימו בית דין שידון אם גוי פלוני חייב או זכאי. את העונש לא פירטו, הוא מוצנע: כל עבריין, גם גזלן בפחות משווה פרוטה, גם אוכל אבר מן החי, חייב מיתה בסיף; ולא רק העבריין אלא הכפר שידע ולא דן אותו חייב מיתה בסיף, משום "דינים", כמו בשכם. במציאות של "הזמן הזה" שבו אין כוח בידי בית הדין לכפות את פסקי הדין, אף כי בעיני חבריו יש להם הסמכות לדון, יש ויש לחשוש מפני ההיזקקות לאמצעים של "עד אחד ודיין אחד".

...

Rabbis for Religious Freedom and Equality in Israel represents a broad spectrum of Jewish belief and practice, and champions the values of religious freedom and equality fundamental to World Jewry, in partnership with Hiddush for the realization of these principles in Israel and the Diaspora.

Rabbis for Religious Freedom and Equality in Israel
Website: WWW.RRFEI.ORG | Email: organizers@rrfei.org | Tel. [US] 646-334-5636; [Israel] 054-779-1179




Non-Profits Email Free with VerticalResponse!